ארכיון היסטורי — TheGercicobs

יהודי ריגה Jews of Riga · Latvia

מאות שנות קהילה · 1201—1941 · מהיסוד ועד השואה

דמות מרכזית

שם הדמות

תאריכי חיים

תפקיד / קרבה משפחתית

ביוגרפיה קצרה. ערוך טקסט זה במצב מנהל.

פרק ראשון

ריגה — עיר על נהר הדאוגווה

ריגה, בירת לטביה, נוסדה בשנת 1201 לחוף נהר הדאוגווה. לאורך מאות שנים שימשה כעיר נמל ומסחר מרכזית בים הבלטי, ושאבה אליה סוחרים ואומנים מכל קצות אירופה — ובכללם יהודים שנמשכו לפעילותה הכלכלית הדינמית.

היהודים הראשונים שהגיעו לאזור לטביה עשו זאת עוד בימי הביניים, ובאו בעיקר מגרמניה ומפולין. אך ישיבה קבועה בריגה עצמה לא הותרה עד המאות שאחר כך, בשל גזרות שונות. ה"גטו הישן" של ריגה התפתח בשכונת מוסקבה (Maskavas forštate), שם ריכזה העיר את תושביה היהודים.

עם כיבוש לטביה על ידי הצאר הרוסי בשנת 1710, החלו תקנות "תחום המושב" להשפיע על היהודים המקומיים, אם כי לטביה עצמה נהנתה ממידה מסוימת של רפיון בהשוואה לחבלים רוסיים אחרים. בסוף המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19 גדלה הקהילה בריגה במהירות — ה"הסכלה" (תנועת ההשכלה היהודית) חדרה לשם מוקדם יחסית, ואינטלקטואלים יהודים עסקו בפרסום עיתונות, ספרות ותיאטרון.

"ריגה הייתה בשבילנו לא רק עיר — הייתה היא ביתנו, שפתנו, עולמנו כולו."

מתוך זיכרונות שורד יהודי מריגה, 1946

בשנת 1920, לאחר מלחמת העצמאות, הפכה לטביה לרפובליקה עצמאית. עידן "לטביה העצמאית" (1920–1940) היה תקופת שגשוג לקהילה היהודית — פעלו בית-ספר לאמנות, תיאטרון יידי מפואר, שלוש אוניברסיטאות שקיבלו סטודנטים יהודים, עיתונות ביידיש, בעברית ובלטבית, ואגודות ציוניות פעילות.

ריגה הכילה כ-12% יהודים מכלל אוכלוסייתה בשיא — כ-40,000 איש. קיימה את בית הכנסת הגדול ("החורבה הגדולה"), שוק יהודי שוקק, ושכונות עם אופי מובהק. יהודי ריגה השתלבו בחיים הכלכליים, האמנותיים והאינטלקטואליים של העיר לצד שמירה על זהות קהילתית ייחודית.

סיפור משפחתי

הגרציקובים

סיפורם של אברהם יצחק ושרה גרצ'יקובGERTSCHIKOV

ימים של שגרה ומשפחה

העיר ריגה שבלטביה וסביבותיה היו בית לקהילה יהודית ענפה ותוססת. שם, בין רחובות העיר, חיו אברהם יצחק גרציקוב ושרה רבקה גרצ'יקוב לבית גורדון, למשפחה ברוכת ילדים. ביתם היה מלא בקולותיהם של תשעה ילדים — שש בנות ושלושה בנים. המשפחה הלכה והתרחבה, והפכה לשבט של ממש.

ששת הבנות לבית גרציקוב:

  • פרידה גרציקוב פסלניק, שנישאה ליעקב פסלניק, ויחד הביאו לעולם שלושה ילדים: סאלדיס פסלניק, לאה פסלניק ומירה פסלניק
  • חוה גרציקוב סילנה, שנישאה לאליה סילנה, וגידלה עמו את שני ילדיהם: נחמה סילנה ונוסון סילנה
  • דינה גרציקוב חגי, שנישאה לאברם חגי, והייתה אם לשתי בנות: שרה חגי ומארה חגי
  • גלה גרציקוב גירמל, נישאה ליעקב גירמל ולהם בן משותף בשם אבי
  • ציפה גרציקוב ואטה גרציקוב — שתי הבנות שטרם נישאו

ושלושת הבנים לבית גרציקוב:

  • יוסף גרציקוב
  • מישה שמואל גרציקוב
  • בוריס דב גרציקוב

החיים התנהלו על מי מנוחות, עד שההיסטוריה התדפקה על דלתות אירופה.

תמונות בני משפחת אברהם יצחק גרציקוב

החושך יורד על לטביה — 1941

בקיץ 1941 הכל השתנה. עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, נכבשה לטביה כולה. הגרמנים, בסיוע משתפי פעולה מקומיים, החלו ברדיפות שיטתיות של יהודי המדינה.

באוקטובר 1941 גורשו יהודי ריגה מבתיהם ונכלאו בגטו ריגה, בתנאים של צפיפות, רעב ואימה. זמן קצר לאחר מכן, בחודשים הקפואים של אותה שנה, החלו האקציות הגדולות. רבים מיהודי הגטו, ובהם משפחות שלמות, גורשו אל יערות הסביבה (יער רומבולה ויער ביקרנייקי), שם נורו ביריות אכזריות אל תוך בורות חפורים.

השבר והאובדן

מזלה של משפחתם של אברהם יצחק ושרה גרציקוב לא שפר עליה. מכונת ההשמדה הנאצית לא חסה על זקנים, נשים וטף.

הגורל האכזר הכה במשפחה ללא רחם, והם נרצחו בגטאות וביערות. נפשות יקרות אבדו לעד.

נרצחו:

  • אב המשפחה אברהם יצחק גרציקוב ואם המשפחה שרה רבקה גרצ'יקוב
  • הבנות הרווקות ציפה גרציקוב ואטה גרציקוב
  • פרידה גרציקוב פסלניק, בעלה יעקב פסלניק ושלושת ילדיהם הרכים
    סאלדיס פסלניק, לאה פסלניק ומירה פסלניק
  • חוה גרציקוב סילנה, בעלה אליה סילנה ושני ילדיהם: נחמה סילנה ונוסון סילנה
  • דינה גרציקוב חגי, בעלה אברם חגי ושתי בנותיהם: שרה חגי ומארה חגי

משפחות שלמות נגדעו באחת, וקולן הושתק לנצח.

ענפי ההצלה

מתוך התופת, שרדו רק מעטים שהצליחו להימלט מבעוד מועד או שמסלול חייהם הרחיק אותם מגיא ההריגה.

הבן יוסף גרציקוב הצליח להימלט מזרחה אל תוך שטחי ברית המועצות, וכך ניצלו חייו. הבנים מישה גרציקוב ובוריס דב גרציקוב, יחד עם אחותם גלה גרציקוב גירמל, הצליחו לעלות לארץ ישראל.

הם, שניצלו מן התופת, הפכו לגלעין חדש למשפחה הענפה שנספתה. בארץ ישראל, במקומות שאליהם הגיעו, נשאו עמם את זכרם של הוריהם, אחיותיהם, גיסיהם והאחיינים הקטנים שלא זכו לגדול.

לבוריס דב גרציקוב ואשתו אנג'ה גרציקוב נולדו שני ילדים:

רמי גרציקוב

+ העלה תמונה

קובי גרציקוב

+ העלה תמונה

ציר הזמן

ממסע ההגירה עד השואה

גיאוגרפיה

מפות — לטביה וריגה

שתי המפות שלהלן מציגות את לטביה בהקשרה הגיאוגרפי ואת עיר ריגה כפי שנראתה ערב מלחמת העולם השנייה.

1941–1945

השואה — שואת יהודי ריגה

ב-1 ביולי 1941 נכנסו כוחות גרמניים לריגה. עוד בשבועות הראשונים בוצעו טבחים ופוגרומים. בנובמבר 1941 הוקם הגטו של ריגה — תוחם לשכונת מוסקבה ההיסטורית היהודית.

ב-30 בנובמבר וב-8 בדצמבר 1941 — ב"אקציות רומבולה" — הובלו כ-25,000 יהודי ריגה ביער רומבולה ונורו. הפיקוד היה של SS-Obergruppenführer פרידריך יקלן. זו הייתה אחת ממהלכי הרצח ההמוניים הגדולים ביותר בהיסטוריית השואה כולה — בשניים מפחות מ-48 שעות.

עד תום המלחמה ניצלו רק כמה אלפים מתוך כ-80,000 יהודי לטביה. הקהילה שפרחה במשך מאות שנים — חוסלה כמעט לחלוטין.

יזכור

לזכר יהודי ריגה וקהילות לטביה שנכחדו

מקורות וקישורים

המשך עיון